הצורך בחיזוי עתיד
ישראל הסתמכה שנים על מנגנונים מסורתיים לתכנון אסטרטגי, אך כיום נעשה שימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מגמות עתידיות לפני שהן מתפרצות.
מערכת 'קו האופק'
המערכת הוקמה ב-2018 ומטרתה לספק התרעות אסטרטגיות למקבלי ההחלטות בישראל. היא משמשת כמעבדה למציאות משתנה ומסייעת לממשלה להיערך למגמות גלובליות.
ארבע מערכות מקבילות
המערכת כוללת ארבע תתי-מערכות: זיהוי טרנדים, חיזוי טכנולוגי, ניתוח שרשראות אספקה ו'קו האופק' – המורכבת ביותר, שנמצאת עדיין בפיתוח.
תחומי המחקר
המערכת עוסקת בשמונה תחומים מרכזיים: אידיאולוגיות ודתות, אקלים ומשאבים, דמוגרפיה, יחסים בינלאומיים, כלכלה, שינויים חברתיים, טכנולוגיה וגיאופוליטיקה.
בינה מלאכותית וסוכנים
חיזוי טכנולוגי מתבסס על מודל Multi-Agent: סוכני בינה מלאכותית מומחים בתחומים שונים מקיימים דיון על כל טכנולוגיה ומפיקים דוחות מפורטים עם המלצות.
שילוב חוקרים אנושיים
חוקרים מגדירים את השאלות ובודקים את איכות התוצרים של המכונה, כדי לוודא דיוק ולמנוע טעויות – שיתוף פעולה בין אדם למכונה.
תרומת המערכת לממשלה
מעבר לזיהוי מגמות, המערכת מספקת המלצות אופרטיביות למשרדי ממשלה שונים – לדוגמה בהיערכות לרובוטיקה הומנואידית בתעשייה וברווחה.
תחזיות לעתיד
המערכת צופה מעבר מסדר עולמי חד-קוטבי לרב-קוטבי, עלייה באי-שוויון חברתי, חזרה למלחמות מדינתיות, והתגברות תחרות בין סין לארה"ב.
השפעה על ישראל
ישראל נדרשת להיערך לתקופה של אי-יציבות, לחזק קשרים עם הודו ואירופה, ולפתח אסטרטגיה במרחב ההודו-פסיפי. בנוסף נדרשת התאמת מקצועות הליבה לעידן הבינה המלאכותית.
טעויות ואתגרים
במגמות גדולות קשה לטעות, אך בתתי-מגמות עלולות להתרחש סטיות. למשל, ירידה בלתי צפויה במחאות פוליטיות מצביעה על חוסר אמון גובר במערכת הפוליטית.